אם הייתי צריכה לנקוב בשם אחד של מסעדה, שאותה אני הכי אוהבת, ללא כל התלבטויות זה היה "אורי בורי". לא סתם בחרתי להתחיל את ביקורת המסעדות עם מקומות שאני אוהבת,
אז אחרי ששמעתי ביקורות חיוביות מאוד וגם מעט שליליות על המקום, הייתי חייבת ללכת ולבדוק בעצמי, אתוודה שהלכתי עם חששות, מכיוון שחוויתי לא מעט נפילות ממסעדות טבעוניות ולהלן הרשמים מהביקור…
אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא כתבתי על מסעדות שבקרתי בהן וזאת בשל העובדה שרוב המקומות הפסיקו לרגש אותי ולחדש לי, אתמול התרגשתי וחזר לי החשק לפרגן למקום קטן ומקסים עם
הפעם הרחקתי והגעתי עד לאשדוד, מסתבר שלאידי יש באשדוד שלוש מסעדות וכאשר חיפשתי בגוגל מסעדת אידי קבלתי דווקא את מסעדת "החוף" במרינה של אשדוד, גם כשנכנסו ושאלנו האם זאת המסעדה
אז כתושבת נהריה שכנתה של עכו, הייתי חייבת ללכת ולבדוק בעצמי על מה הבאז הגדול סביב המסעדה הקטנטונת של ילד הפלא אוסמה דלאל. ומכיוון שאחותי בדיוק הגיעה לביקור בארץ, הייתה
מקום חדש, טרנדי ומדליק שנפתח לפני כחודש בערך ליד שוק לוינסקי, מדובר על מטבח מקסיקני – קוריאני. המקום מעוצב בצבעוניות יתר בשילוב של אלמנטים מקסיקנים מצד אחד (קקטוסים, קיר עם
את יום הולדתי השנה החלטתי לחגוג בארוחת צהריים מפנקת במסעדת "מנטה ריי", מסעדה שמתמחה בדגים ופירות ים עם נוף לים, שמבחינתי זה שילוב מושלם. המסעדה שוכנת על חוף ימה
במסגרת סבב המסעדות האסייאתיות החלטתי לבקר במסעדת "וונג" הוייאטנמית, צהרי יום שבת, אני וחברותי הגענו ללא הזמנת מקום מראש, לשמחתנו היו מקומות וקיבלו את פנינו בסבר פנים יפות. המסעדה ממוקמת
באוליברי יצא לי לבקר כבר מספר פעמים, הפעם אתמקד ב-2 ביקורים שהתרחשו במרווחי זמן מאוד קצרים (באותו שבוע), בביקור הראשון הייתי עם אמיר ואיציק, חברים מאוד טובים שלי, חגגנו לאמיר
כבר הרבה זמן חיכיתי להזדמנות מוצדקת ללכת ל"טאיזו", המסעדה ששמעתי וקראתי עליה כה רבות…. אז לרגל יום הולדתו של אחי עופר, מצאתי שזאת הזדמנות בהחלט ראויה לחגוג שם בארוחת צהריים
לחברתי הטובה רונית מ, הייתה יום הולדת והחלטנו לחגוג לה בארוחת צהריים במסעדה, את זכות הבחירה לגבי המסעדה השארתי לרונית, היא הציעה את "התרנגול הכחול" ולמען האמת מעט חששתי מהבחירה,
לאחרונה שמתי לב לגל של מסעדות אסיאתיות ששוטף את ארצנו הקטנה, תאילנדיות, יפניות, וייטנאמיות, סיניות (הן היו כאן הראשונות), לשמחתי הרבה אני מאוד אוהבת אוכל אסיאתי ועד כה ביקרתי בלא
בדרך כלל כשאני מבלה את הסופ"ש שלי בת"א הם מוקדשים לסבב של מסעדות עם חברים, את הסופ"ש הנוכחי פתחתי בדיינר המקסיקני בבן יהודה 122, עם רמי, ענבל ורונית. התקשרתי להזמין מקומות,
צהריי יום שלישי, אני מקבלת טלפון מאמא שלי שמודיעה לי שלאבא יש יום הולדת והוא רוצה לחגוג במסעדה במרכז, אחי הציע מסעדה יוונית ביפו שחברים המליצו לו עליה(סיוון ועומרי הצליח
כה רבות שמעתי על המקום וידעתי שבמוקדם או במאוחר אבקר שם, תמיד אמרו לי שהסושי שלהם הוא בין הטובים בארץ וכחובבת סושי מושבעת, חובה עלי לבקר שם ומכיוון שהמחירים שם
טוב, הבטחתי שאכתוב על שווארמה והמבורגרים ולא רק על סושי ואותי לימדו שהבטחות צריך לקיים, אז הלכתי בשבת בצהרי היום עם חברתי אביטל לאכול ב"שווארמה הצמחונית" בקינג ג'ורג' שמאז כתיבת
אין מה לעשות, אני מכורה לסושי וככזאת "נגזר" עלי לאכול הרבה סושי ואם זה המזל שלי, אז החלטתי לפחות שיהיה מגוון….ממש גורל אכזר. הסושי אצלי מדורג לפי מעולה, שזה אומר, דגים
לאחר שקראתי מספר המלצות על המקום, כולל המלצות אישיות מאנשים שביקרו שם (אחי למשל….)החלטתי ברגע של רעב ספונטני בשבת בצהריים לנסות את המקום, לשמחתי לא רק שהיה מקום במסעדה, אלא
ל”מון” התוודעתי לראשונה ב-2011 כאשר האקס שלי דאז לקח אותי לשם, מאז אני והאקס הספקנו להיפרד, אבל מ”מון” לא נפרדתי, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון והרומן בנינו נמשך עד היום…
אז אחרי ששמעתי ביקורות חיוביות מאוד וגם מעט שליליות על המקום, הייתי חייבת ללכת ולבדוק בעצמי, אתוודה שהלכתי עם חששות, מכיוון שחוויתי לא מעט נפילות ממסעדות טבעוניות ולהלן הרשמים מהביקור…
אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא כתבתי על מסעדות שבקרתי בהן וזאת בשל העובדה שרוב המקומות הפסיקו לרגש אותי ולחדש לי, אתמול התרגשתי וחזר לי החשק לפרגן למקום קטן ומקסים עם
הפעם הרחקתי והגעתי עד לאשדוד, מסתבר שלאידי יש באשדוד שלוש מסעדות וכאשר חיפשתי בגוגל מסעדת אידי קבלתי דווקא את מסעדת "החוף" במרינה של אשדוד, גם כשנכנסו ושאלנו האם זאת המסעדה
אז כתושבת נהריה שכנתה של עכו, הייתי חייבת ללכת ולבדוק בעצמי על מה הבאז הגדול סביב המסעדה הקטנטונת של ילד הפלא אוסמה דלאל. ומכיוון שאחותי בדיוק הגיעה לביקור בארץ, הייתה
מקום חדש, טרנדי ומדליק שנפתח לפני כחודש בערך ליד שוק לוינסקי, מדובר על מטבח מקסיקני – קוריאני. המקום מעוצב בצבעוניות יתר בשילוב של אלמנטים מקסיקנים מצד אחד (קקטוסים, קיר עם
את יום הולדתי השנה החלטתי לחגוג בארוחת צהריים מפנקת במסעדת "מנטה ריי", מסעדה שמתמחה בדגים ופירות ים עם נוף לים, שמבחינתי זה שילוב מושלם. המסעדה שוכנת על חוף ימה
במסגרת סבב המסעדות האסייאתיות החלטתי לבקר במסעדת "וונג" הוייאטנמית, צהרי יום שבת, אני וחברותי הגענו ללא הזמנת מקום מראש, לשמחתנו היו מקומות וקיבלו את פנינו בסבר פנים יפות. המסעדה ממוקמת
באוליברי יצא לי לבקר כבר מספר פעמים, הפעם אתמקד ב-2 ביקורים שהתרחשו במרווחי זמן מאוד קצרים (באותו שבוע), בביקור הראשון הייתי עם אמיר ואיציק, חברים מאוד טובים שלי, חגגנו לאמיר
כבר הרבה זמן חיכיתי להזדמנות מוצדקת ללכת ל"טאיזו", המסעדה ששמעתי וקראתי עליה כה רבות…. אז לרגל יום הולדתו של אחי עופר, מצאתי שזאת הזדמנות בהחלט ראויה לחגוג שם בארוחת צהריים
לחברתי הטובה רונית מ, הייתה יום הולדת והחלטנו לחגוג לה בארוחת צהריים במסעדה, את זכות הבחירה לגבי המסעדה השארתי לרונית, היא הציעה את "התרנגול הכחול" ולמען האמת מעט חששתי מהבחירה,
לאחרונה שמתי לב לגל של מסעדות אסיאתיות ששוטף את ארצנו הקטנה, תאילנדיות, יפניות, וייטנאמיות, סיניות (הן היו כאן הראשונות), לשמחתי הרבה אני מאוד אוהבת אוכל אסיאתי ועד כה ביקרתי בלא
בדרך כלל כשאני מבלה את הסופ"ש שלי בת"א הם מוקדשים לסבב של מסעדות עם חברים, את הסופ"ש הנוכחי פתחתי בדיינר המקסיקני בבן יהודה 122, עם רמי, ענבל ורונית. התקשרתי להזמין מקומות,
צהריי יום שלישי, אני מקבלת טלפון מאמא שלי שמודיעה לי שלאבא יש יום הולדת והוא רוצה לחגוג במסעדה במרכז, אחי הציע מסעדה יוונית ביפו שחברים המליצו לו עליה(סיוון ועומרי הצליח
כה רבות שמעתי על המקום וידעתי שבמוקדם או במאוחר אבקר שם, תמיד אמרו לי שהסושי שלהם הוא בין הטובים בארץ וכחובבת סושי מושבעת, חובה עלי לבקר שם ומכיוון שהמחירים שם
טוב, הבטחתי שאכתוב על שווארמה והמבורגרים ולא רק על סושי ואותי לימדו שהבטחות צריך לקיים, אז הלכתי בשבת בצהרי היום עם חברתי אביטל לאכול ב"שווארמה הצמחונית" בקינג ג'ורג' שמאז כתיבת
אין מה לעשות, אני מכורה לסושי וככזאת "נגזר" עלי לאכול הרבה סושי ואם זה המזל שלי, אז החלטתי לפחות שיהיה מגוון….ממש גורל אכזר. הסושי אצלי מדורג לפי מעולה, שזה אומר, דגים
לאחר שקראתי מספר המלצות על המקום, כולל המלצות אישיות מאנשים שביקרו שם (אחי למשל….)החלטתי ברגע של רעב ספונטני בשבת בצהריים לנסות את המקום, לשמחתי לא רק שהיה מקום במסעדה, אלא
אם הייתי צריכה לנקוב בשם אחד של מסעדה, שאותה אני הכי אוהבת, ללא כל התלבטויות זה היה "אורי בורי". לא סתם בחרתי להתחיל את ביקורת המסעדות עם מקומות שאני אוהבת,
ל”מון” התוודעתי לראשונה ב-2011 כאשר האקס שלי דאז לקח אותי לשם, מאז אני והאקס הספקנו להיפרד, אבל מ”מון” לא נפרדתי, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון והרומן בנינו נמשך עד היום…
© כל הזכויות שמורות לורד מיוני | בניית אתר: ענת צלניקר
