כפי שציינתי באודותי אוכל זאת אהבה גדולה עבורי ואם יש משהו שאני ממש אוהבת זה לבקר במסעדות ולטעום דברים חדשים ומיוחדים, דברים שאני בדרך כלל לא מכינה בבית.
אך מה לעשות שאני לא מסתפקת רק בלטעום ולאכול, אני חייבת גם לדבר על זה, תמיד אהבתי לספר, לכתוב ולשתף על ביקורי במסעדות, איך היה השירות, איך היה הטעם והביצוע של המנות השונות מנקודת מבטי האישית ואף הגדלתי לעשות ותקופת מה גם כתבתי על הביקורים שלי במסעדות וככה בעצם נפתח בלוג האוכל הראשון שלי בסלונה בשנת 2014, מהצורך האישי שלי לשתף ולכתוב על זה.
כאן תמצאו את כל הפוסטים שכתבתי על ביקורת מסעדות, מקווה שתהנו ותאהבו.
עם ממוצע של שלושה ביקורים בשנה במשך שלושת העשורים האחרונים, אני מכירה כל פינה בתפריט. מנהריה של שנות ה-90 ועד היום – כך נראית היציבות המופלאה של מסעדת אורי בורי
אז אחרי ששמעתי ביקורות חיוביות מאוד וגם מעט שליליות על המקום, הייתי חייבת ללכת ולבדוק בעצמי, אתוודה שהלכתי עם חששות, מכיוון שחוויתי לא מעט נפילות ממסעדות טבעוניות ולהלן הרשמים מהביקור…
אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא כתבתי על מסעדות שבקרתי בהן וזאת בשל העובדה שרוב המקומות הפסיקו לרגש אותי ולחדש לי, אתמול התרגשתי וחזר לי החשק לפרגן למקום קטן ומקסים עם
הפעם נסעתי עד אשדוד כדי להגיע למסעדת “אידי דגים”. גיליתי בדרך שלאידי יש כמה מסעדות בעיר, וכשחיפשתי בגוגל הגעתי בכלל למסעדה אחרת – “החוף” במרינה. גם כשנכנסנו ושאלנו במקום האם
אז כתושבת נהריה שכנתה של עכו, הייתי חייבת ללכת ולבדוק בעצמי על מה הבאז הגדול סביב המסעדה הקטנטונת של ילד הפלא אוסמה דלאל. ומכיוון שאחותי בדיוק הגיעה לביקור בארץ, הייתה
מקום חדש, טרנדי ומדליק שנפתח לפני כחודש בערך ליד שוק לוינסקי, מדובר על מטבח מקסיקני – קוריאני. המקום מעוצב בצבעוניות יתר בשילוב של אלמנטים מקסיקנים מצד אחד (קקטוסים, קיר עם
