חוויה רב-תרבותית על הצלחת: מהודו ועד יפן, בדקנו האם הקונספט השאפתני של המטבח הפתוח מצליח לקיים את ההבטחה
לאחרונה קשה להתעלם מהגל האסיאתי ששוטף את הארץ – תאילנדיות, יפניות, וייטנאמיות וסיניות נפתחות בכל פינה. בתור חובבת מושבעת של המטבח האסיאתי, כבר הספקתי לבקר בלא מעט מוסדות מוכרים, אבל הפעם החלטתי שהגיע הזמן לבדוק מקרוב את 'מינה טומיי'. שמעתי עליה לא מעט עוד בגלגולה הקודם, וכשהבנתי שהיא פתחה שוב את שעריה ברחוב הארבעה בתל אביב, ידעתי שזה המקום לחגוג בו את ט"ו באב. הגעתי לצהריים של טעמים וריחות עם חברתי הטובה רונית צ, מוכנות לצלול לתפריט שמבטיח מסע בחמישה מטבחים שונים
ברגע שנכנסים פנימה, העיצוב מיד שואב אל תוך אווירה של שוק אסיאתי שוקק חיים. הקירות המעוטרים בתמונות מהמזרח, לצד מדפים עמוסים בכלים מסורתיים, יוצרים תחושה אותנטית ומזמינה. מרכז העניינים הוא ללא ספק המטבח הפתוח ורחב הידיים; יש משהו ממכר בצפייה בחדוות העשייה ובתהליך הכנת המנות אל מול העיניים. החוויה הוויזואלית, לצד הניחוחות והתפריט, הזכירו לנו מאוד את 'טייגר לילי' מרמת החייל – הן בסגנון והן בטעמים המוכרים.
הקונספט של 'מינה טומיי' מרשים ויומרני: תפריט שמתפרש על פני חמישה מטבחים שונים – הודו, וייטנאם, קוריאה, יפן ותאילנד. רונית הקדימה להגיע, ובזמן שהמתינה כיבדו אותה בסאקה חמוציות מרענן. כשהצטרפתי אליה כעבור מספר דקות, התיישבנו לעבור על התפריטים העמוסים.
בדרך כלל, אני אוהבת לאתגר מעט את צוות השירות ולבקש המלצות בהתאם להעדפות אישיות (ללא בשר או עוף וללא טיגון) תוך חיפוש אחר טעמי הקארי, חלב הקוקוס ושפע ירקות. על פניו זו נשמעת משימה פשוטה במטבחים האלו, אך מסתבר שזה היה מעט מורכב עבורם, וההצעות שקיבלנו נטו להיות בנאליות וצפויות. למרות השפע והמגוון של חמש המדינות, בסופו של דבר החלטנו להתמקד בתפריט התאילנדי.
למנה ראשונה פתחתי עם סלט סום טאם– סלט פפאיה, שרי, בוטנים, שעועית ירוקה, כוסברה וצ'ילי, בעלות של 34 ₪- הסלט היה נחמד, מעט חריף לטעמי, מנה מכובדת בגודלה.
לעיקרית רונית הזמינה מסאמן פפאיה– זהו תבשיל קדרה של בקר בחלב קוקוס- קארי מסאמן, פפאיה, חלב קוקוס, בוטנים, בצל ואורז לבן, בעלות של 55 ₪, רונית אהבה את המנה ואמרה שהייתה לה טעימה.
לאחר התלבטויות ולבטים בבחירת המנה העיקרית הלכתי על המלצת המלצרית, על מנה שנאמר עליה שהיא אחת הטובות בתפריט, מתוך התפריט הווייטנאמי, צ'אה טום קאם– מנה שמורכבת מפילה קוד, חלב קוקוס, ירקות ירוקים, שרימפס קצוץ, ליים ועשבי תיבול, בעלות של 84 ₪, המנה הגיעה לשולחן, מנה יפה ואסתטית, הרוטב היה טעים מאוד, השרימפס שהופיע במנה היה על תקן קישוט, גם הוא היה טעים, אך הדג עצמו היה חסר טעם והרגיש לי כמו דג זהבון, זה שמכרו בעבר בסופרים בתור שניצל דג, מאוד התאכזבתי, בקשתי להחליף את המנה, ניגשה האחראית ושאלה מדוע, הסברתי לה וללא שום בעיה החליפו את המנה.
ובבואי לבחור מנה חלופית למנה הקודמת, חזרתי שוב למטבח התאילנדי, כשבקשתי מהמלצרית להמיר במנות מסוימות את מרכיב הבקר\עוף לשרימפס, נאמר לי שניתן להחליף רק לטופו ולא לשרימפס, אז בלית ברירה הלכתי על המנה שמראש היה בה שרימפס, צ'ילי רייס נודלס, שרימפס/ עוף, שום, גינג'ר, בוק צ'וי, ברוקולי ואטריות אורז ברוטב סויצ'ילי, בעלות של 57 ₪, לקחתי כאמור עם שרימפס, מנה נחמדה, מעט מלוחה, הרוטב סויה מעט מודגש מדיי.
בסופו של דבר, החלטנו לוותר על הקינוחים ויצאנו מהמקום בתחושה שמדובר בחוויה נחמדה, אך כזו שלא משאירה חותם יוצא דופן או ייחוד שנזכור לאורך זמן. למרות שאין במקום עסקיות צהריים מובנות, ניתנת הנחה של 10% על כל התפריט. האווירה אמנם נעימה, אך בשעות הצהריים המקום הופך רועש למדי בשל ההמולה מסביב.
באשר לאוכל – המנות היו סבירות אך לא חידשו לנו הרבה. נקודה שחשוב לציין, ורלוונטית לרבות מהמסעדות האסיאתיות שביקרנו בהן לאחרונה, היא הפער בין המנות הראשונות לעיקריות; המחיר של הראשונות נוטה להיות גבוה ביחס לתמורה ולגודל המנה, בעוד שהעיקריות מרגישות הוגנות ומשתלמות הרבה יותר. הצוות היה אדיב ושירותי לאורך כל הארוחה, אבל אנחנו עדיין מחכים לרגע שבו תפתח בתל אביב מסעדה תאילנדית אותנטית באמת, כזו שתציע גם חוויה קולינרית שורשית וגם מחירים הוגנים
רח' הארבעה 17, תל אביב.
טל' 1-700-504-506
ימים א-ש החל מהשעה 12:00- עד אחרון הלקוחות.
כמו שבוודאי שמתם לב, אני משקיעה המון זמן, מחשבה ואנרגיות בכתיבה של כל פוסט ובשיתוף החוויות שלי איתכם. חשוב לי לציין שכל הביקורים שלי במסעדות משולמים תמיד מכספי הפרטי – שום דבר כאן אינו ממומן, מה שמאפשר לי להביא לכם תמונה כנה, אובייקטיבית ואמיתית מהשטח. הפידבקים, התגובות והלייקים שלכם הם הדלק שמניע את הבלוג הזה להמשיך לצמוח, אז מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות מה דעתכם
